ככל תושב בישראל, שמעתי פעמים רבות את ביבי משמיע את המשפט המפורסם שלו:

“לא יהיה כלום – כי אין כלום”

כקורא נלהב של “הרפתקאות אליס בארץ הפלאות”, לא יכולתי שלא להיזכר בשעשועי האיגיון שבספר, ובעקבותיהם החלטתי ברוב צניעות ליישם את תורת ההיגיון (לוגיקה בלע”ז) על אותו משפט.

ובכן, קיים בתורת ההיגיון חוק שנקרא “חוק השלילה הכפולה”.

חוק זה קובע כי שלילה כפולה של טענה לוגית א זהה לחיוב של אותה טענה:

א = לא לא ב

א = ב

למשל: “לא יכולתי שלא להיזכר”  = “יכולתי להיזכר” או בקיצור – “זכרתי”.

בואו נבדוק מה קורה למובן של משפט בו יש שתי שלילות, כגון

“ (א) לא ניתן להגיע למסקנה  (ב) שבקרוב לא יבוצעו מאסרים.“

אחרי עיון נוסף ניתן לקבוע כי את אותו מסר אפשר היה לבטא בקיצור ובאופן ברור יותר לו נאמר ככה:

“ניתן להגיע למסקנה שבקרוב יבוצעו מאסרים”.

במאמר מוסגר – דרך ההתבטאות הזו, בדיבור כמו בכתיבה, מקובלת וחביבה על כותבים, עיתונאים, אקדמאים, על אנשי רוח ודומיהם, כי היא מסבכת את המסר, דבר שמחייב אותנו להתעכב ולחשוב מה בעצם אומרים  לנו (זה גורם ליוצר המסר להישמע חכם יותר ולגבות עבורו תשלום גבוה יותר כשהוא מחושב לפי מספר המילים הכתובות).

כעת, בואו נבדוק בזהירות את המשפט המפורסם של ביבי:  “לא יהיה כלום – כי אין כלום”

כדי שלא אמצא טועה חו”ח, בדקתי ומצאתי מאמר מעניין באתר האקדמיה ללשון העברית שמסתמך על מקורותינו ומסתכם בקביעות הבאות:

1. כלום פירושו ‘דבר מה’, ‘משהו מזערי’.
2. בצירופים דוגמת ‘לא כלום’ ו’לא עשיתי שום דבר’ אין שלילה כפולה”.

כעת נבדוק את הטענות הבאות.

א.

“לא יהיה כלום” = “לא יהיה משהו קטן”

“לא יהיה משהו קטן” = “יהיה משהו גדול”

ב.

“כי אין כלום” = “ כי אין משהו קטן”

“כי אין משהו קטן” = “ כי יש משהו גדול”

ג.

“לא יהיה כלום – כי אין כלום”  =  “יהיה משהו גדול – כי יש משהו גדול”

מ.ש.ל. (מה שהיה להוכיח)

ולסיכום, כמו שנאמר: “חכמים, היזהרו בלשונכם”.

==============

נ.ב.

אולי כופפתי קצת את תורת הלוגיקה לצרכי, אבל הרי זה מה שפוליטיקאים ודומיהם עושים לעתים תכופות לפי צרכיהם. היות שאני לא פוליטיקאי, לא אודה שאינני מודע לכך.

מפעם לפעם אנחנו נתקלים במישהו שמשמיע, או כותב, את מטבע הלשון השחוקה “לא יעלה על הדעת“.

חלף זמן עד שהבנתי שישנם שני מצבים בהם בני אדם משתמשים בקלישאה הזו: בתגובה למשהו שכבר קורה או קרה, או בציפיה למשהו שעדיין לא התרחש אבל צפוי לקרות בעתיד.

ובאותו רגע הבנתי שאלה שנמנים על המחנה הראשון, דהיינו אלה שניצבים מול תמונת מצב קיימת ואומרים שמה שהם רואים הוא בבחינת “לא יעלה על הדעת” הם בעצם אנשים מנותקים מהמציאות, שחיים בבועה, בעולם דמיוני שאינו תואם את העולם בו הם (ואנחנו) חיים.

קראתי את גוגל לעזרה ומצאתי את הדוגמאות הבאות:

באתר וואללה

“לא יעלה על הדעת שחיילים יפנו ישובים”

פנחס וולף           יום רביעי, 27 במאי 2009, 20:33

(הם לא היו כאן באוגוסט 2005, והם לא כאן גם עכשיו).

הרבנים דב ליאור, זלמן מלמד ויעקב יוסף, התייחסו הערב (רביעי) לתוכנית פינוי המאחזים של הממשלה. בכנס רבנים במאחז גבעת אסף אמרו השלושה: “אנחנו קוראים לממשלה לחזור בה מכוונתה להחריב ישובים בארץ בניגוד לדעת תורה, תוך התעללות בחלוצים המוסרים נפשם על ישובה. מעשה זה יגדיל עוד יותר את השסע בעם ובצבא. בוודאי שלא יעלה על הדעת שאיזה חייל או שוטר ייטלו חלק במעשה הבלתי מוסרי של החרבה של איזה מהיישובים”.

באתר וואללה ספורט

(בעולם הכדורגל שלנו, בו הכל אפשרי, עדיין ישנם כאלה שחיים מחוצה לו).

“לא יעלה על הדעת שירחיקו את מתיאוס על הערה”

דור בלך  יום ראשון, 07 בדצמבר 2008, 13:44

…ברביעי יעמוד לותר מתיאוס לדין משמעתי, ובנתניה כבר עומדים על רגליהם האחוריות. “אם את אבי נמני, שהתפרץ על השופט הרחיקו למשחק אחד, לא יעלה על הדעת שאת מתיאוס ירחיקו על הערה”, אמרו בנתניה….

זו דוגמה שמייצגת את מחנה המתנבאים. הם רואים את העולם דרך המשקפיים שלהם, וזה בסדר גמור.

למרבה הצער – במקרה הזה הנבואה לא התקיימה ומתיאוס אכן הורחק.

משה פייגלין – דף שלו בפייסבוק

(קיצוני עם רישיון מתנת אלוהים, שלא מבין איך קיצוניות יוצרת ופוגשת קיצוניות, אל מול צילום בו ערבים מניפים את הדגלים האלה בתאריך 19-07-2014).

לא יעלה על הדעת שבשעה שחיילינו מוסרים נפשם בעזה, אזרחי ישראל יפגינו ויניפו את דגלי האויב.

באתר ישראל ביתנו

(שר בממשלת ישראל מיתמם, במקרה הטוב, או חי בבועה).

השר אהרונוביץ’: “לא יעלה על הדעת שמתפרעים יכלו את זעמם בשוטרים”

פורסם ב: 30 בנובמבר 2013

בעקבות ההפגנות האלימות בכל רחבי המדינה ופציעתם של כ-15 שוטרים בעקבות ‘תוכנית פראוור’ אמר היום השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ’ כי משטרת ישראל תמצה את הדין עם כל מפירי הסדר האלימים ובדגש על אלו שהתקיפו ופצעו שוטרים.

“אני מגנה בכל תוקף את האלימות הקשה אותה נוקטים המתפרעים בהפגנות בשעות האחרונות”, אמר אהרונוביץ’ “לא יעלה על הדעת כי מתפרעים אלה יכלו את זעמם בשוטרים אשר עושים עבודה נאמנה במטרה לשמור על החוק ועל הסדר”.

 ולכן, לסיכום, כשמישהו משתמש ב”לא יעלה על הדעת” – צריך תמיד לבדוק לאיזה מחנה הוא שייך – למחנה המתנבאים או למחנה המנותקים, ולהתייחס למידע המלווה בהתאם.