אני לא דתי אבל עדיין זוכר משהו מהתנ”כ. אז למה לחפש הסברים מלומדים למה שקורה כאן בימינו?
אל תשכחו שאת התנ”כ כתבו האנשים הכי חכמים בימים ההם.
בלעם וקוהלת ידעו זאת כבר כבר לפני אלפי שנים – ואני רק מתפלא על כל אלה שמנסים להסביר לנו כל יום במלל אינסופי את העובדות המוכרות מאז.
חבל רק שלא הצלחנו להשתפר מאז ועד היום…
מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
(קוהלת פרק א, פסוק ט)
כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ: הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.
(במדבר פרק כג, פסוק ט)
למיטב ידיעתי, מקור המילה “כאילו” שהשתרשה בניב העילג של דוברי שפתנו הצעירים, הוא במילה האנגלית, או ליתר דיוק האמריקאית “like”, שבה הם משתמשים כדי ליצור מרווח זמן בו יוכלו לארגן את מחשבותיהם. אבל, בישראל, מדינת פרטאצ’יה האהובה עוד מימי אפרים קישון זצ”ל, יש כאלה שמביאים את המילה הזו למדרגות של אמנות מרשימה.
הם עושים משהו, “כאילו”, שלא מביא לשום תוצאות, אבל מדברים עליו, מדבררים אותו (איזו מילה יפה), מפרסמים אותו, והכל רק “כאילו”, עשייה עקרה, צורכת משאבים, שמאפשרת לעושיה להתחמק מהעשייה האמיתית, להרוויח זמן, בעוד כל עם ישראל רואה ועיניו כלות…
למשל,
Continue reading מדינת ה”כאילו”, או איך לא עושים כלום ומנסים לעשות רשם שכן עושים משהו →
כל מה שמעניין, מרגיז, מצחיק, משווע לתשומת לב ולתיקון – מקומו כאן
